<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' חייא בר ממל</h1>
<h2>דף יט.</h2>
גר' בפרק כיצד הרגל בעא מיניה ר' אבא בר ממל מר' אמי ואמרי לה מר' חייא בר ממל היתה מהלכת במקום שאי איפשר לה לילך אלא א"כ מנתזת ובעטה והתיזה מהו כיון דאי איפשר לה אלא א"כ מנתזת אורחא הוא או דילמ' השת' מיהא מחמת ביעוט קא מנתזא. פי' וכגון שמהלכת בר' הר', דאי צרורות ניתקו הרי תולדה דרגל ופטור בר' הר' ואי בתר ביעוט הויא תולדה דקרן וקרן בר' הר' חייבת. כך מצ' פי' זה. וי"מ לעניין שינוי וברש' הנ[י]זק דאי אמרת תולדה דרגל דהא אורחא בהכי הוי צרור' חצי נזק ואליב' דרבנ' דפליגי עליה דסומכוס ואי תולדה דקרן היא לפי שבעטה את"ל יש שינוי לצרורות לשלם רביע קא מיבעיא ליה אליבא דרבנ' ואליבא דסומכוס לנזק שלם דהא צרורות כי אורחייהו לסומכוס נזק שלם כמו רגל ושאר תולדותיה ואי בתר ביעוט תולדה דקרן היא וחצי נזק הוא דמשלמת והבעיא כגון במקום שהיא מהלכת כלים הנוחין לשבר בדרך הילוכה בהתזה נתונים שם.
